סיידה ואח' נ' יהלומית פרץ עבודות בנין ו פיתוח בע"מ

פסק דין

1.התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך 125,216 ₪ על רקע הסכם מיום 24.7.03 (להלן: "ההסכם"), לרכישת דירת גן בת 4 חדרים בקומת קרקע (להלן: "הדירה"), אותה רכשו התובעים מהנתבעת בפרויקט מגורים שבנתה הנתבעת בעיר באר שבע.

2.לטענת התובעים, בעת חתימת הסכם המכר, טרם החלה בניית הפרויקט ועם התקדמות הבנייה התברר לתובעים כי הדירה אינה נמצאת כלל בקומת הקרקע אלא בקומה הראשונה, כאשר על מנת להגיע לדירה יש לעלות במעלית או לטפס במדרגות (45 מדרגות מהרחוב או 18 מדרגות מהחנייה ).

לעניין זה נטען כי התובעים הם אנשים מבוגרים, שומרי שבת ולכן אין הם יכולים להשתמש במעלית או ברכב בשבתות ובחגים.

עוד נטען, כי בשלב מאוחר יותר של בניית הפרויקט, כאשר החלו עבודות הפיתוח, גילו התובעים כי נבנתה קומת חנייה נוספת – עילית, כאשר שפת החנייה העליונה מצויה בגובה אדן חלונות הדירה שרכשו התובעים ונוצר מצב שרכב החונה בצמוד לדירה במפלס העליון של החנייה, חוסם את חלון הממ"ד, מהווה בעיה באוורור ובתאורה טבעית ופוגע בפרטיות התובעים ובאי ביתם, שכן כל מי שנמצא בחנייה רואה את המתרחש בדירה, לרבות חדר האמבטיה.

לאור האמור, תובעים התובעים סך של 57,000 ₪ בגין ירידת ערך.

עוד נטען כי החזקה בדירה נמסרה לתובעים באיחור של למעלה מ – 7 חודשים. בגין מסירת הדירה באיחור, תובעים התובעים סך של 20,388 ₪.

בנוסף נטען כי עם קבלת הדירה לחזקתם, גילו התובעים כי קיימים בדירה ליקויים, אי התאמות ופגמים. לצורך תיקון הליקויים, תובעים התובעים סך של 17,723 ₪.

כמו כן נטען כי ביום 1.3.04 ירד שיעור המע"מ מ – 18% ל – 17% אולם הנתבעת סירבה לבצע הפחתה של שיעור המע"מ ביחס לתשלומים ששילמו התובעים לאחר תאריך זה. התובעים תובעים השבת הסכום שנגבה ביתר בגין אי הפחתת שיעור המע"מ בסך 1,525 ₪.

עוד עותרים התובעים לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 25,000 ₪.

בנוסף, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום בגין שכר טרחת המומחים מטעמם בסך 3,580 ₪ וכן בתשלום ששולם על ידם למומחה מטעם בית המשפט.

3.הנתבעת טוענת כי בעת חתימת הסכם המכר כבר החלה בניית הפרויקט, כך שהיו קיימים יסודות הבניין, הקומה הראשונה ומספר קומות מעל הקומה הראשונה, וכי התובעים עשו סיור בשטח יחד עם אנשי המכירות, שהראו להם את מקומה של הדירה ואת הפרשי הגבהים.

עוד נטען כי בידי התובעים היו עותקים של ההסכם, המפרט הטכני, תשריט הדירה, תוכנית החלוקה של הדירה, תוכנית הקומה בה נמצאת הדירה וכל התוכניות הנדרשות על פי חוק המכר ולכן היתה בפני התובעים תמונה מלאה בדבר מיקום הדירה והמבנה.

באשר למועד מסירת החזקה בדירה נטען כי הנתבעת התחייבה למסור את החזקה בדירה עד ליום 30.12.04 אך בפועל נמסרה החזקה ביום 9.8.05, כאשר בהתאם להסכם הוסכם כי איחור של 90 יום במסירת הדירה לא ייחשב כהפרת חוזה וכי איחור נוסף יזכה את התובעים בפיצוי מוסכם, פיצוי בסך 5,584.80 ₪, ששולם לתובעים ביום 14.12.05.

התובעים אישרו כי אין להם כל טענה או תביעה בגין תקופת העיכוב במסירה (נספח ב' לכתב ההגנה).

באשר לליקויים הנטענים טוענת הנתבעת כי על פי פרוטוקול המסירה מיום 9.8.05, לא נתגלו במעמד מסירת הדירה כל ליקויים למעט אלה המפורטים בפרוטוקול וכי כתב התביעה הוגש עוד לפני שהסתיימה שנת הבדק ולפני שניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הליקויים.

בנוגע למע"מ, נטען כי לא נגבה מהתובעים מע"מ מעבר לשיעור המע"מ שהיה קבוע במועד ביצוע התשלומים כפי שעולה מנספח ד' לכתב ההגנה.

4. בתיק מונה כמומחה מטעם בית המשפט מר צבי רון, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין אשר קבע בחוות דעתו כי אומדן עלות התיקונים עומד על סך של 5,400 ₪ בתוספת 540 ₪ פיקוח הנדסי וכי במידה והעבודות יבוצעו על ידי התובעים, יש להוסיף 30% לאומדן המחירים, דהיינו 1,620 ₪.

כן נקבע כי אומדן המחירים אינו כולל מע"מ והוא צמוד למדד תשומות הבנייה 11/08.

עוד נקבע כי משך ביצוע העבודות – 6 ימי עבודה.